יוסי רבה פייסבוק : הורים רבים מודאגים לגבי האופן שבו חשיפה לטכנולוגיה עשויה להשפיע על פעוטות מבחינה התפתחותית. אנחנו יודעים שהילדים בגיל הגן שלנו קולטים מיומנויות חברתיות וקוגניטיביות חדשות בקצב מדהים, ואנחנו לא רוצים ששעות מודבקות לאייפד ימנעו זאת. גיל ההתבגרות הוא תקופה חשובה לא פחות של התפתחות מהירה, ומעטים מדי מאיתנו שמים לב לאופן שבו השימוש של בני הנוער שלנו בטכנולוגיה – הרבה יותר אינטנסיבי ואינטימי מאשר ילד בן 3 שמשחק באייפון של אבא – משפיע עליהם. למעשה, מומחים חוששים שהמדיה החברתית והודעות הטקסט שהפכו כל כך אינטגרליות בחיי העשרה מעודדות חרדה ומורידות את ההערכה העצמית יוסי רבה פייסבוק.
צעירים מדווחים שאולי יש סיבה טובה לדאגה. סקר שנערך על ידי החברה המלכותית לבריאות הציבור שאל בני 14-24 בבריטניה כיצד פלטפורמות מדיה חברתית השפיעו על בריאותם ורווחתם. תוצאות הסקר מצאו שסנאפצ'ט, פייסבוק, טוויטר ואינסטגרם הובילו כולם לתחושות מוגברות של דיכאון, חרדה, דימוי גוף ירוד ובדידות יוסי רבה פייסבוק.
תקשורת עקיפה
בני נוער הם מאסטרים בלהעסיק את עצמם בשעות שאחרי בית הספר עד הרבה אחרי שעת השינה. כשהם לא מכינים את שיעורי הבית שלהם (וכשהם כן) הם מקוונים ובטלפונים שלהם, שולחים הודעות טקסט, משתפים, גוללים, גוללים, אתה שם את זה. כמובן שלפני שלכולם היה חשבון אינסטגרם, בני נוער עסקו את עצמם גם הם, אבל סביר יותר שהם יעשו את הצ'אט שלהם בטלפון, או באופן אישי כשהם מבלים בקניון. זה אולי נראה כמו הרבה הסתובבות חסרי מטרה, אבל מה שהם עשו זה להתנסות, לנסות מיומנויות ולהצליח ונכשל בטונות של אינטראקציות זעירות בזמן אמת שילדים היום מפספסים. ראשית, בני נוער מודרניים לומדים לעשות את רוב התקשורת שלהם תוך שהם מסתכלים על מסך, לא על אדם אחר.
"כמין אנו מתכוונים מאוד לקריאת רמזים חברתיים", אומרת קתרין שטיינר-אדייר, יוסי רבה פייסבוק, פסיכולוגית קלינית ומחברת "הניתוק הגדול". "אין ספק שילדים מפספסים מיומנויות חברתיות קריטיות מאוד. במובן מסוים, הודעות טקסט ותקשורת מקוונת – זה לא כאילו זה יוצר לקות למידה לא מילולית, אבל זה מציב את כולם בהקשר של מוגבלות לא מילולית, שבו שפת גוף, הבעת פנים ואפילו סוגים קטנים ביותר של תגובות קוליות הופכים לבלתי נראות".
הורדת הסיכונים
בהחלט מדברים בעקיפין יוצר מחסום לתקשורת ברורה, אבל זה לא הכל. למידה כיצד ליצור חברים היא חלק מרכזי בהתבגרות, וידידות דורשת מידה מסוימת של לקיחת סיכונים. זה נכון ליצירת חבר חדש, אבל זה נכון גם לשמירה על חברויות. כשיש בעיות שצריך להתמודד איתן – גדולות או קטנות – צריך אומץ להיות כנה לגבי הרגשות שלך ואז לשמוע מה יש לאדם השני לומר. ללמוד לחצות את הגשרים האלה בצורה יעילה היא חלק ממה שהופך חברות למהנה ומרגשת, וגם מפחידה. "חלק מהערכה עצמית בריאה הוא לדעת להגיד מה אתה חושב ומרגיש גם כאשר אתה לא מסכים עם אנשים אחרים או שזה מרגיש מסוכן מבחינה רגשית", מציינת ד"ר שטיינר-אדייר.
אבל כאשר ידידות מתנהלת באינטרנט ובאמצעות טקסטים, ילדים עושים זאת בהקשר ללא רבים מההיבטים האישיים ביותר – ולפעמים המפחידים – של תקשורת. קל יותר לשמור על המשמר כשאתה שולח הודעות טקסט, כך שפחות מונח על כף המאזניים. אתה לא שומע או רואה את ההשפעה שיש למילים שלך על האדם האחר. מכיוון שהשיחה לא מתרחשת בזמן אמת, לכל צד יכול לקחת יותר זמן לשקול תגובה. לא פלא שילדים אומרים שלתקשר למישהו בטלפון זה "אינטנסיבי מדי" – זה דורש יותר תקשורת ישירה, ואם אתה לא רגיל לזה זה עלול להרגיש מפחיד יוסי רבה פייסבוק.
אם ילדים לא יתרגלו מספיק בהתייחסות לאנשים ויענו על צרכיהם באופן אישי ובזמן אמת, רבים מהם יגדלו להיות מבוגרים החרדים מאמצעי התקשורת העיקריים של המין שלנו – דיבור. וכמובן שמשא ומתן חברתי רק נעשה מסוכן יותר ככל שאנשים מתבגרים ומתחילים לנווט מערכות יחסים רומנטיות ותעסוקה.
בריונות ברשת ותסמונת המתחזה
הסכנה הגדולה הנוספת הנובעת מכך שילדים מתקשרים בצורה עקיפה יותר היא שנעשה קל יותר להיות אכזריים. "ילדים שולחים טקסט לכל מיני דברים שלא הייתם מעלים בדעתכם לומר לפניו של אף אחד בחיים", אומרת דונה וויק, א.ד., פסיכולוגית קלינית והתפתחותית. היא מציינת שנראה שזה נכון במיוחד לגבי בנות, שבדרך כלל אינן אוהבות לא להסכים זו עם זו ב"חיים האמיתיים".
"אתה מקווה ללמד אותם שהם יכולים לא להסכים בלי לסכן את מערכת היחסים, אבל מה שהמדיה החברתית מלמדת אותם לעשות זה לא להסכים בדרכים קיצוניות יותר ומסכנות את הקשר. זה בדיוק מה שאתה לא רוצה שיקרה", היא אומרת.
ד"ר שטיינר-אדייר מסכימה שבנות נמצאות בסיכון מיוחד. "בנות מתרועעות יותר כדי להשוות את עצמן לאנשים אחרים, בנות בפרט, כדי לפתח את הזהות שלהן, אז זה הופך אותן ליותר וותיות יוסי רבה פייסבוק
חשופים לחסרון של כל זה." היא מזהירה שחוסר הערכה עצמית מוצקה הוא לרוב האשם. "אנחנו שוכחים שתוקפנות יחסים נובעת מחוסר ביטחון והרגשה נוראית לגבי עצמך, ומרצון להפיל אנשים אחרים כדי שתרגיש טוב יותר."
קבלת עמיתים היא דבר גדול עבור מתבגרים, ולרבים מהם אכפת מהתדמית שלהם כמו פוליטיקאי שמתמודד לתפקיד, ובעיניהם זה יכול להרגיש רציני. הוסף לזה את העובדה שילדים היום מקבלים נתוני סקרים אמיתיים על כמה אנשים אוהבים אותם או על המראה שלהם באמצעות דברים כמו "אהבתי". זה מספיק כדי לסובב את הראש של כל אחד. מי לא תרצה לגרום לעצמה להיראות מגניבה יותר אם היא יכולה? כך שילדים יכולים לבלות שעות בגיזום הזהות המקוונת שלהם, בניסיון להקרין תמונה אידיאלית. נערות מתבגרות ממיינות מאות תמונות, מתייסרות אילו מהן לפרסם באינטרנט. בנים מתחרים על תשומת הלב בכך שהם מנסים להעלים אחד את השני, דוחפים את המעטפה כמה שהם יכולים באווירה חסרת העכבות המקוונת. ילדים מתגודדים אחד על השני.
מתבגרים תמיד עשו זאת, אבל עם הופעת המדיה החברתית הם מתמודדים עם יותר הזדמנויות – ויותר מלכודות – מאי פעם. כשילדים גוללים בפיד שלהם ורואים כמה כולם נראים נהדרים, זה רק מוסיף ללחץ. אנחנו רגילים לדאוג מהאידיאלים הלא מעשיים שדוגמניות מגזינים בפוטושופ נותנות לילדים שלנו, אבל מה קורה גם שהילד השכן עובר פוטושופ? אפילו יותר מבלבל, מה לגבי כשהפרופיל שלך לא באמת מייצג את האדם שאתה מרגיש שאתה מבפנים?
"גיל ההתבגרות ותחילת שנות העשרים בפרט הן השנים שבהן אתה מודע היטב לניגודים בין מי שאתה נראה למי שאתה חושב שאתה", אומר ד"ר וויק. "זה דומה ל'תסמונת המתחזה' בפסיכולוגיה. ככל שאתה מתבגר ורוכש יותר שליטה, אתה מתחיל להבין שאתה באמת טוב בדברים מסוימים, ואז אתה מרגיש שהפער הזה, בתקווה, מצטמצם. אבל תאר לעצמך שהפחד האפל ביותר שלך הוא שאתה לא טוב כמו שאתה נראה, ואז תאר לעצמך שאתה צריך להיראות כל כך טוב כל הזמן! זה מתיש."
כפי שמסבירה ד"ר שטיינר-אדייר, "הערכה עצמית נובעת מחיזוק מי שאתה." ככל שיש לך יותר זהויות, וככל שאתה מבלה יותר זמן בהעמיד פנים שאתה מישהו שאתה לא, כך יהיה קשה יותר להרגיש טוב עם עצמך.
מעקב (ומתעלמים ממנו)
שינוי גדול נוסף שהגיע עם טכנולוגיה חדשה ובעיקר טלפונים חכמים הוא שאנחנו אף פעם לא באמת לבד. ילדים מעדכנים את הסטטוס שלהם, משתפים במה שהם צופים, מאזינים וקוראים, ויש להם אפליקציות שמאפשרות לחבריהם לדעת את המיקום הספציפי שלהם על המפה בכל עת. גם אם אדם לא מנסה לעדכן את חבריו, הוא עדיין לעולם אינו מחוץ להישג יד של הודעת טקסט. התוצאה היא שילדים מרגישים מחוברים זה לזה. השיחה אף פעם לא צריכה להיפסק, וזה מרגיש כאילו תמיד משהו חדש קורה.
"מה שלא נחשוב על 'מערכות היחסים' שנשמרו ובמקרים מסוימים יזמו ברשתות החברתיות, ילדים אף פעם לא מקבלים מהם הפסקה", מציין ד"ר וויק. "וזה, כשלעצמו, יכול לייצר חרדה. כולם צריכים הפוגה מהדרישות של אינטימיות וחיבור; זמן לבד להתארגן מחדש, להתחדש ופשוט להירגע. כשאין לך את זה, קל להיות מדולדל רגשית, קרקע פורייה להתרבות חרדה" יוסי רבה פייסבוק.
זה גם קל באופן מפתיע להרגיש בודד באמצע כל ההיפר-חיבור הזה. ראשית, ילדים יודעים כעת בוודאות מדכאת מתי מתעלמים מהם. לכולנו יש טלפונים וכולנו מגיבים לדברים די מהר, כך שכשאתם מחכים לתגובה שלא מגיעה, השקט יכול להיות מחריש אוזניים. הטיפול השקט עשוי להיות עלבון אסטרטגי או סתם תופעת הלוואי המצערת של מערכת יחסים מקוונת של מתבגרים שמתחילה בצורה אינטנסיבית אבל אז מתפוגגת.
"בימים עברו כשילד עמד להיפרד ממך, הוא היה צריך לנהל איתך שיחה. או לפחות הוא היה צריך להתקשר", אומר ד"ר יוסי רבה פייסבוק. "בימים אלה הוא עלול פשוט להיעלם מהמסך שלך, ולעולם לא תוכל לנהל את שיחת 'מה עשיתי?'". ילדים נותרים לעתים קרובות מדמיינים את הגרוע ביותר לגבי עצמם.
אבל גם כשהשיחה לא מסתיימת, להיות במצב מתמיד של המתנה עדיין יכול לעורר חרדה. אנו יכולים להרגיש את עצמנו מונחים על הלהבה האחורית, אנו מחזירים אחרים לשם, והצורך האנושי מאוד שלנו לתקשר מואצל ביעילות גם לשם יוסי רבה פייסבוק.
מה ההורים צריכים לעשות?
שני המומחים שרואיינו למאמר זה הסכימו שהדבר הטוב ביותר שהורים יכולים לעשות כדי למזער את הסיכונים הכרוכים בטכנולוגיה הוא לצמצם תחילה את הצריכה שלהם. על ההורים להוות דוגמה טובה כיצד נראה שימוש בריא במחשב. רובנו בודקים את הטלפונים שלנו או את האימייל שלנו יותר מדי, מתוך עניין אמיתי או הרגל עצבני. ילדים צריכים להיות רגילים לראות את הפנים שלנו, לא את הראש שלנו רכון מעל מסך. להקים אזורים נטולי טכנולוגיה בבית ושעות נטולות טכנולוגיה בהן אף אחד לא משתמש בטלפון, כולל
אודינג אמא ואבא. "אל תיכנסי בדלת אחרי העבודה באמצע שיחה", מייעצת ד"ר שטיינר-אדייר. "אל תיכנסי בדלת אחרי העבודה, תגידי 'היי' מהר, ואז 'פשוט תבדוק את האימייל שלך'. בבוקר, קום חצי שעה מוקדם יותר מהילדים שלך ותבדוק את האימייל שלך אז. תן להם את מלוא תשומת הלב שלך עד שהם יוצאים מהדלת. ואף אחד מכם לא צריך להשתמש בטלפונים במכונית לבית הספר או ממנו, כי זה זמן חשוב לדבר."
לא רק שהגבלת משך הזמן שאתה מבלה בחיבור למחשבים מספקת קונטרה בריאה לעולם האובססיבי לטכנולוגיה, היא גם מחזקת את הקשר בין הורה לילד וגורמת לילדים להרגיש בטוחים יותר. ילדים צריכים לדעת שאתה זמין לעזור להם עם הבעיות שלהם, לדבר על היום שלהם או לתת להם בדיקת מציאות יוסי רבה פייסבוק.
"רגעי המיני של ניתוק, כשההורים מרוכזים מדי במכשירים ובמסכים שלהם, הם שמדללים את מערכת היחסים בין הורה לילד", מזהירה ד"ר שטיינר-אדייר. וכשילדים מתחילים לפנות לאינטרנט לעזרה או לעבד את כל מה שקרה במהלך היום, ייתכן שלא תאהבו את מה שקורה. "הטכנולוגיה יכולה לתת לילדים שלך מידע נוסף שאתה יכול, ואין לו את הערכים שלך", מציינת ד"ר שטיינר-אדייר. "זה לא יהיה רגיש לאישיות הילד שלך, וזה לא יענה על השאלה שלו בצורה מתאימה מבחינה התפתחותית."
בנוסף ד"ר וויק ממליץ לדחות את גיל השימוש הראשון ככל האפשר. "אני משתמש באותה עצה כאן שבה אני משתמש כשאני מדבר על ילדים ואלכוהול – נסה להגיע הכי רחוק שאתה יכול בלי שום דבר בכלל." אם הילד שלך נמצא בפייסבוק, ד"ר וויק אומר שאתה צריך להיות חבר של הילד שלך ולפקח על הדף שלה. אבל היא ממליצה שלא לעבור הודעות טקסט אלא אם כן יש סיבה לדאגה. "אם יש לך סיבה לדאוג אז בסדר, אבל מוטב שזו תהיה סיבה טובה. אני רואה הורים שהם פשוט זקנים מרגלים אחרי הילדים שלהם. הורים צריכים להתחיל בלסמוך על ילדיהם. אפילו לא לתת לילד שלך את היתרון של הספק זה מזיק מאוד למערכת היחסים. אתה צריך להרגיש שההורים שלך חושבים שאתה ילד טוב".
לא מקוון, העצה של תקן הזהב לעזור לילדים לבנות הערכה עצמית בריאה היא לגרום להם להיות מעורבים במשהו שהם מתעניינים בו. זה יכול להיות ספורט או מוזיקה או פירוק מחשבים או התנדבות – כל דבר שמעורר עניין ונותן להם ביטחון . כשילדים לומדים להרגיש טוב עם מה שהם יכולים לעשות במקום איך הם נראים ומה שבבעלותם, הם מאושרים יותר ומוכנים טוב יותר להצלחה בחיים האמיתיים. העובדה שרוב הפעילויות הללו כוללות גם בילוי זמן באינטראקציה עם עמיתים פנים אל פנים היא רק הדובדבן שבקצפת.
רודי גבסי נדלן | רודי גבסי בלוג | רודי גבסי קפיטל | רודי גבסי מאמן עיסקי | רודי גבסי פיננסים | רודי גבסי בניית אתרים | רודי גבסי שיווק | רודי גבסי משאבי אנוש | רודי גבסי השקעות | רודי גבסי נדלן | רודי גבסי לני גרופ | רודי גבסי בזק | רודי גבסי איזי
