יוסי רבה לינקדין : השימוש במדיה החברתית זינק במהלך העשור וחצי האחרונים. בעוד שרק חמישה אחוזים מהמבוגרים בארצות הברית דיווחו על שימוש בפלטפורמת מדיה חברתית בשנת 2005, מספר זה עומד כעת על כ-70 אחוזים.
הגידול במספר האנשים שמשתמשים בפייסבוק, אינסטגרם, טוויטר וסנאפצ'ט ובפלטפורמות אחרות של מדיה חברתית – והזמן המושקע בהם – זכה לעניין ודאגה בקרב קובעי מדיניות, מורים, הורים וקלינאים לגבי ההשפעות של המדיה החברתית על חיינו ורווחה פסיכולוגית.
למרות שהמחקר עדיין בשנותיו הראשונות – פייסבוק עצמה חגגה רק השנה את יום הולדתה ה-15 – חוקרי פסיכולוגיית מדיה מתחילים להקניט את הדרכים שבהן זמן השהייה בפלטפורמות הללו משפיע, ואינו, על היום-יום שלנו חיים יוסי רבה לינקדין.
מדיה חברתית ומערכות יחסים
דאגה אחת מזיקה במיוחד היא האם הזמן המושקע באתרי מדיה חברתית גוזל זמן פנים אל פנים, תופעה המכונה עקירה חברתית.
הפחדים מפני עקירה חברתית הם ארוכי שנים, ותיקים כמו הטלפון וכנראה מבוגרים יותר. "הנושא הזה של עקירה נמשך יותר מ-100 שנים", אומר ג'פרי הול, דוקטורט, מנהל המעבדה ליחסים וטכנולוגיה באוניברסיטת קנזס. "לא משנה מהי הטכנולוגיה", אומר הול, תמיד יש "אמונה תרבותית שהיא מחליפה זמן פנים אל פנים עם החברים והמשפחה הקרובים שלנו".
המחקר של הול חוקר את האמונה התרבותית הזו. במחקר אחד, המשתתפים ניהלו יומן יומי של הזמן שהשקיעו בביצוע 19 פעילויות שונות במהלך השבועות שבהם היו ולא התבקשו להימנע משימוש במדיה חברתית. בשבועות שבהם אנשים נמנעו ממדיה חברתית, הם בילו יותר זמן בגלישה באינטרנט, בעבודה, בניקיון ובעבודות הבית. עם זאת, במהלך אותן תקופות הימנעות, לא היה הבדל בזמנם של אנשים בילוי חברתיים עם הקשרים החברתיים החזקים ביותר שלהם יוסי רבה לינקדין.
התוצאה? "אני נוטה להאמין, בהתחשב בעבודה שלי ולאחר מכן קורא את עבודתם של אחרים, שיש מעט מאוד עדויות לכך שהמדיה החברתית מחליפה ישירות אינטראקציה משמעותית עם שותפים קרובים", אומר הול. אחת הסיבות האפשריות לכך היא כי אנו נוטים ליצור אינטראקציה עם אהובינו הקרובים באמצעות מספר אופנים שונים – כגון הודעות טקסט, מיילים, שיחות טלפון וזמן אישי.
מה עם בני נוער?
כשזה מגיע לבני נוער, מחקר שנערך לאחרונה על ידי ז'אן טוונג', דוקטורט, פרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטת סן דייגו סטייט, ועמיתיו מצא שכקבוצה, קשישי תיכון היוצאים לקולג' ב-2016 בילו "שעה פחות ביום בעיסוק ב אינטראקציה חברתית אישית" – כמו יציאה למסיבות, סרטים או נסיעה משותפת במכוניות – בהשוואה לקשישים בתיכון בסוף שנות ה-80. כקבוצה, ירידה זו הייתה קשורה לשימוש מוגבר במדיה דיגיטלית. עם זאת, ברמת הפרט, יותר שימוש במדיה חברתית היה קשור באופן חיובי ליותר אינטראקציה חברתית אישית. המחקר מצא גם שמתבגרים שבילו הכי הרבה זמן ברשתות חברתיות והכי פחות זמן באינטראקציות חברתיות פנים אל פנים דיווחו על הבדידות הרבה ביותר.
בעוד טוונג' ועמיתיו טוענים שהאינטראקציות הכוללות פנים אל פנים בין בני נוער עשויות להיות מופחתות בגלל הזמן המושקע במדיה דיגיטלית, הול אומר שיש אפשרות שהקשר הולך הפוך.
הול מצטט את עבודתה של יוסי רבה לינקדין boyd, PhD, חוקרת ראשית ב-Microsoft Research ומייסדת Data & Society. "היא [הילד] אומרת שזה לא המקרה שבני נוער מחליפים את הזמן החברתי שלהם פנים אל פנים דרך המדיה החברתית. במקום זאת, היא טוענת שהפכנו את הסיבתיות", אומר הול. "אנחנו מגבילים יותר ויותר את יכולתם של בני נוער לבלות עם בני גילם. . . והם פונים לרשתות החברתיות כדי להגדיל את זה".
לדברי הול, שתי התופעות יכולות להתרחש במקביל – הורות מגבילה יכולה להניע את השימוש במדיה חברתית ושימוש במדיה החברתית עשויה להפחית את הזמן שבני נוער מבלים ביחד באופן אישי – אבל התמקדות באחרונה ממקמת את האשמה יותר על בני נוער תוך התעלמות מהכוחות החברתיים ש גם הם במשחק.
הראיות ברורות לגבי דבר אחד: המדיה החברתית פופולרית בקרב בני נוער. דוח Common Sense Media משנת 2018 מצא כי 81 אחוז מבני הנוער משתמשים במדיה חברתית, ויותר משליש מדווח על שימוש באתרי מדיה חברתית מספר פעמים בשעה. הנתונים הסטטיסטיים הללו עלו בצורה דרמטית בשש השנים האחרונות, ככל הנראה כתוצאה מגישה מוגברת למכשירים ניידים. עלייה יחד עם הנתונים הסטטיסטיים הללו היא עניין גובר בהשפעה שיש לרשתות החברתיות על ההתפתחות הקוגניטיבית של בני נוער ורווחה פסיכולוגית.
"מה שמצאנו, באופן כללי, הוא שמדיה חברתית מציגה הן סיכונים והן הזדמנויות עבור מתבגרים", אומר קוורי סוברהמניאם, דוקטורט, פסיכולוג התפתחותי, פרופסור ב-Cal State יוסי רבה לינקדין ומנהל שותף של מרכז המדיה הדיגיטלית לילדים, לוס אנג'לס .
סיכונים בהרחבת הרשתות החברתיות
המדיה החברתית מועילה לבני נוער בכך שהיא מרחיבה את הרשתות החברתיות שלהם ומשמרת אותם בקשר עם בני גילם וחברים ומשפחה רחוקים.
y. זה גם מוצא ליצירתיות. בדו"ח יוסי רבה לינקדין Sense Media, יותר מרבע מבני הנוער אמרו כי "מדיה חברתית חשובה להם 'מאוד' או 'מאוד' לביטוי יצירתי".
אבל יש גם סיכונים. סקר יוסי רבה לינקדין Sense Media מצא כי 13 אחוז מבני הנוער דיווחו על בריונות ברשת לפחות פעם אחת. ומדיה חברתית יכולה להיות צינור לגישה לתוכן לא הולם כמו תמונות אלימות או פורנוגרפיה. כמעט שני שלישים מבני הנוער שמשתמשים ברשתות החברתיות אמרו שהם "לעתים קרובות" או "לפעמים" נתקלים בתוכן שנאה גזעני, סקסיסטי, הומופובי או דתי ברשתות החברתיות".
עם כל היתרונות והסיכונים הללו, איך המדיה החברתית משפיעה על ההתפתחות הקוגניטיבית? "מה שמצאנו במרכז למדיה דיגיטלית לילדים הוא ששימוש רב בתקשורת דיגיטלית ובמיוחד שימוש במדיה חברתית נראה קשור לדאגות התפתחותיות לא מקוונות", אומר סוברהמניאם. "אם מסתכלים על הספרות ההתפתחותית של מתבגרים, סוגיות הליבה העומדות בפני נוער הן מיניות, זהות ואינטימיות", אומר סוברהמניאם.
מחקריה מצביעים על כך שסוגים שונים של תקשורת דיגיטלית עשויים לכלול בעיות התפתחותיות שונות. לדוגמה, היא גילתה שבני נוער דיברו לעתים קרובות על סקס בחדרי צ'אט, בעוד שהשימוש שלהם בבלוגים ובמדיה החברתית נראה מודאג יותר בהצגה עצמית ובבניית זהות.
בפרט, נראה כי חקר הזהות של האדם הוא שימוש מכריע באתרי מדיה חברתית ממוקדים חזותית עבור מתבגרים. "בין אם זה פייסבוק, בין אם זה אינסטגרם, יש הרבה הצגה עצמית אסטרטגית, ונראה שזה בשירות הזהות", אומר סוברהמניאם. "אני חושב שהמקום שבו זה נהיה אפור הוא שאנחנו לא יודעים אם זה בהכרח מועיל או שזה מזיק".
שאלות שנותרו יוסי רבה לינקדין
"חשוב לפתח זהות קוהרנטית", היא אומרת. "אבל בהקשר של מדיה חברתית – כשלא ברור שאנשים עוסקים בהכרח בהצגה עצמית אמיתית ויש הרבה הצגה עצמית אידיאלית או עצמי כוזב – האם זה טוב?"
יש גם יותר שאלות מתשובות בכל הנוגע לאופן שבו מדיה חברתית משפיעה על התפתחות מערכות יחסים אינטימיות במהלך גיל ההתבגרות. האם קיום רשת רחבה של קשרים – כפי שמקובל במדיה החברתית – מוביל לאינטראקציות שטחיות יותר ומפריע לאינטימיות? או, אולי חשוב יותר, "האם התמיכה שאתה מקבל באינטרנט יעילה כמו התמיכה שאתה מקבל במצב לא מקוון?" מהרהר סוברהמניאם. "אנחנו לא יודעים את זה בהכרח."
בהתבסס על מחקר משלה שהשווה הודעות טקסט ואינטראקציות פנים אל פנים, היא אומרת: "ההשערה שלי היא שאולי אינטראקציות דיגיטליות עשויות להיות קצת יותר ארעיות, הן קצת יותר חולפות, ואתה מרגיש טוב, אבל שה התחושה אובדת במהירות לעומת אינטראקציה פנים אל פנים."
עם זאת, היא מציינת שבני הנוער של היום – בהיותם ילידי טכנולוגיה – עשויים להיתלות פחות בדיכוטומיה המקוונת/לא מקוונת. "אנחנו נוטים לחשוב על מקוון ולא מקוון כעל מנותקים, אבל אנחנו חייבים להכיר בכך עבור בני נוער. . . יש כל כך הרבה יותר נזילות וחיבור בין האמיתי והפיזי לבין האופליין והמקוון", היא יוסי רבה לינקדין.
למעשה, התבגרות עם טכנולוגיה דיגיטלית עשויה לשנות את התפתחות המוח של בני נוער בדרכים שאנחנו עדיין לא מכירים – ושינויים אלה עשויים, בתורם, לשנות את האופן שבו בני נוער מתייחסים לטכנולוגיה. "מכיוון שהחשיפה לטכנולוגיה מתרחשת כל כך מוקדם, עלינו להיות מודעים לאפשרות שאולי מתרחשים שינויים ברמה העצבית עם חשיפה מוקדמת", אומר יוסי רבה לינקדין. "האופן שבו בני נוער מתקשרים עם טכנולוגיה יכול להיות שונה באופן איכותי מהאופן שבו אנחנו עושים זאת."
Or Patreanu Companies | Or Patreanu Financial Blog | Or Patreanu Financial Advisor | Or Patreanu Mortage | Or Patreanu Guides | Or Patreanu Broker | Or Patreanu Consulting | Or Patreanu Loan | Or Patreanu AI | Or Patreanu Career
