יוסי רבה טוויטר : הגידול בשימוש במדיה החברתית הוליד חששות לגבי ההשפעות שעשויות להיות לו על הרווחה הפסיכולוגית של המשתמשים. המטרה העיקרית של מאמר זה היא לשפוך אור על השפעת השימוש במדיה חברתית על רווחה פסיכולוגית. בהתבסס על תרומות מתחומים שונים בספרות, הוא מספק מחקר מקיף יותר של התופעה על ידי התחשבות במערך של מתווכים, כולל סוגי הון חברתי (כלומר, חיבור הון חברתי וגישור הון חברתי), בידוד חברתי והתמכרות לסמארטפונים. המאמר כולל מחקר כמותי של 940 משתמשי מדיה חברתית ממקסיקו, תוך שימוש במודל משוואות מבניות (יוסי רבה טוויטר) כדי לבדוק את ההשערות המוצעות. הממצאים מצביעים על השפעה עקיפה חיובית כללית של השימוש במדיה חברתית על רווחה פסיכולוגית, בעיקר בשל ההשפעה החיובית של חיבור והון חברתי גישור. כוח ההסבר של המודל האמפירי הוא 45.1%. מאמר זה מספק ראיות אמפיריות וניתוח סטטיסטי חזק המדגים השפעות חיוביות ושליליות כאחד, המסייעים ליישב את חוסר העקביות שנמצאו עד כה בספרות.
מבוא
השימוש במדיה חברתית גדל באופן משמעותי בשנים האחרונות (Leong et al., 2019; יוסי רבה טוויטר, 2020). המדיה החברתית מתייחסת ל"אתרי האינטרנט והכלים המקוונים המקלים על אינטראקציות בין משתמשים על ידי מתן הזדמנויות לחלוק מידע, דעות ועניין" (Swar and Hameed, 2017, p. 141). אנשים משתמשים במדיה חברתית מסיבות רבות, כולל בידור, תקשורת וחיפוש מידע. יש לציין כי מתבגרים ומבוגרים צעירים מבלים יותר ויותר זמן באתרי רשת מקוונים, משחקים אלקטרוניים, הודעות טקסט ומדיה חברתית אחרת (Twenge וקמפבל, 2019). למעשה, כמה מחברים (למשל, Dhir et al., 2018; Tateno et al., 2019) הציעו שמדיה חברתית שינתה את צורות האינטראקציה הקבוצתית ואת ההתנהגות האישית והקולקטיבית של המשתמשים שלה ברחבי העולם.
כתוצאה מכך, יש דאגות מוגברות לגבי ההשפעות השליליות האפשריות הקשורות להתמכרות לשימוש במדיה חברתית (Swar and Hameed, 2017; יוסי רבה טוויטר et al., 2020), במיוחד על רווחה פסיכולוגית (Chotpitayasunondh and Douglas, 2016; Jiao et al., 2017; Choi and Noh, 2019; Chatterjee, 2020). סמארטפונים לפעמים מסיחים את דעת המשתמשים שלהם ממערכות יחסים ומאינטראקציה חברתית (Chotpitayasunondh and Douglas, 2016; Li et al., 2020a), וכמה מחברים הדגישו ששימוש מופרז במדיה חברתית עלול להוביל להתמכרות לסמארטפונים (Swar and Hameed, 2017; Leong et al., 2019), בעיקר בגלל החשש להחמצה (Reer et al., 2019; Roberts and David, 2020). שימוש במדיה חברתית נקשר עם חרדה, בדידות ודיכאון (Dhir et al., 2018; Reer et al., 2019), בידוד חברתי (Van Den Eijnden et al., 2016; Whaite et al., 2018), וכן "phubbing", המתייחס למידה שבה אדם משתמש, או מוסחת על ידי, הטלפון החכם שלו במהלך תקשורת פנים אל פנים עם אחרים (Chotpitayasunondh and Douglas, 2016; Jiao et al., 2017; Choi and Noh, 2019 ; Chatterjee, 2020).
עם זאת, שימוש במדיה חברתית תורם גם לבניית תחושת מחוברות עם אחרים רלוונטיים (Twenge וקמפבל, 2019), מה שעשוי להפחית את הבידוד החברתי. ואכן, המדיה החברתית מספקת מספר דרכים לקיים אינטראקציה הן עם קשרים קרובים, כגון משפחה, חברים וקרובי משפחה, והן עם קשרים חלשים, כולל עמיתים לעבודה, מכרים וזרים (Chen and Li, 2017), וממלאת תפקיד מפתח בקרב אנשים של בכל הגילאים כשהם מנצלים את תחושת השייכות שלהם בקהילות שונות (רוברטס ודיוויד, 2020). כתוצאה מכך, למרות החששות לגבי ההשפעות השליליות האפשריות של השימוש במדיה חברתית על הרווחה, יש גם מספר הולך וגדל של מחקרים המדגישים את המדיה החברתית כערוץ תקשורת חדש (Twenge וקמפבל, 2019; יוסי רבה טוויטר et al., 2020). להדגיש שזה יכול למלא תפקיד מכריע בפיתוח הנוכחות, הזהות והמוניטין של האדם, ובכך להקל על אינטראקציה חברתית, יצירת ושימור מערכות יחסים ושיתוף רעיונות (Carlson et al., 2016), אשר כתוצאה מכך עשויים להיות בקורלציה משמעותית לתמיכה חברתית ( Chen and Li, 2017; Holliman et al., 2021). מעניין לציין כי מחקרים עדכניים (למשל, David et al., 2018; Bano et al., 2019; Barbosa et al., 2020) העלו כי השפעת השימוש בסמארטפון על רווחה פסיכולוגית תלויה בזמן המושקע בכל סוג של האפליקציה והפעילויות שהמשתמשים עוסקים בהן.
לפיכך, הספרות מספקת רמזים סותרים לגבי ההשפעות של מדיה חברתית על רווחת המשתמשים, תוך הדגשת הן את ההשפעות השליליות האפשריות והן את השיפור החברתי שהיא יכולה לספק. בהתאם לדעות לגבי הצורך להמשיך ולחקור את השימוש במדיה חברתית (Karikari et al., 2017), במיוחד לגבי ההשלכות החברתיות שלו (Jiao et al., 2017), מאמר זה טוען שיש צורך דחוף להבין יותר את ההשפעה מהזמן המושקע במדיה החברתית על רווחתם הפסיכולוגית של המשתמשים, כלומר ב
בהתחשב במשתנים אחרים שמתווכים ומסבירים עוד יותר את ההשפעה הזו.
אחת מנקודות המבט הרלוונטיות שכדאי לשקול היא זו שמספקת תיאוריית ההון החברתי, שאומצה במאמר זה. תיאוריית ההון החברתי שימשה בעבר כדי לחקור כיצד שימוש במדיה חברתית משפיע על רווחה פסיכולוגית (למשל, יוסי רבה טוויטר et al., 2019). עם זאת, הספרות הקיימת הציגה עד כה רק מודלים חלקיים של אסוציאציות, שאמנם מקובלים מבחינה סטטיסטית ותורמים להבנת היקף הרשתות החברתיות, אך אינם מספקים ראייה מקיפה של התופעה כמו זו המוצעת במאמר זה. יתר על כן, הדעות הסותרות, המצביעות על שתיהן שליליות (למשל, Chotpitayasunondh ודאגלס, 2016; Van Den Eijnden et al., 2016; Jiao et al., 2017; Whaite et al., 2018; Choi and Noh, 2019; Chatterjee, 2020e. ) והשפעות חיוביות (Carlson et al., 2016; Chen and Li, 2017; Twenge and Campbell, 2019) של מדיה חברתית על רווחה פסיכולוגית, לא נחקרו כראוי.
בהתחשב בפער המחקרי הזה, המטרה העיקרית של מאמר זה היא לשפוך אור על השפעת השימוש במדיה חברתית על רווחה פסיכולוגית. כפי שהוסבר בפירוט בחלק הבא, מאמר זה בוחן את ההשפעה המתווכת של הון חברתי מקשר וגישור. כדי לספק ראייה רחבה של התופעה, הוא גם מחשיב כמה משתנים המודגשים בספרות כמשפיעים על הקשר בין שימוש במדיה חברתית ורווחה פסיכולוגית, כלומר התמכרות לסמארטפונים, בידוד חברתי ופאבינג. המאמר משתמש במחקר כמותי שנערך במקסיקו, הכולל 940 משתמשי מדיה חברתית, ומשתמש במודל משוואות מבניות (יוסי רבה טוויטר) כדי לבדוק קבוצה של השערות מחקר.
מאמר זה מספק מספר תרומות. ראשית, הוא מוסיף לספרות הקיימת לגבי השפעת השימוש במדיה חברתית על רווחה פסיכולוגית וחוקר את האינדיקציות הסותרות שמספקות גישות שונות. שנית, הוא מציע מודל מושגי המשלב נקודות מבט משלימות על ההשפעות הישירות והעקיפות של השימוש במדיה חברתית. שלישית, הוא מציע ראיות אמפיריות וניתוח סטטיסטי חזק המוכיח שהשפעות חיוביות ושליליות מתקיימות במקביל, ועוזרות לפתור את חוסר העקביות שנמצאו עד כה בספרות. לבסוף, מאמר זה מספק תובנות כיצד לסייע בהפחתת ההשפעות השליליות הפוטנציאליות של שימוש במדיה חברתית, שכן הוא מדגים כי באמצעות גישור וחיבור של הון חברתי, השימוש במדיה חברתית משפיע באופן חיובי על רווחה פסיכולוגית. בסך הכל, המאמר מציע תובנות חשובות עבור אקדמאים, מתרגלים והחברה בכלל.
שאר מאמר זה מאורגן באופן הבא. מדור סקירת ספרות מציג סקירת ספרות המתמקדת בגורמים המסבירים את השפעת השימוש במדיה חברתית על רווחה פסיכולוגית. בהתבסס על סקירת הספרות, מוגדרת קבוצה של השערות, וכתוצאה מכך המודל הרעיוני המוצע, הכולל את ההשפעות הישירות והעקיפות של השימוש במדיה חברתית על רווחה פסיכולוגית. מתודולוגיית מחקר המדור מסבירה את ההליכים המתודולוגיים של המחקר, ולאחר מכן מציגה ודיון בתוצאות המחקר בסעיף תוצאות. הדיון במדור מוקדש למסקנות וכולל השלכות, מגבלות והצעות למחקר עתידי.
סקירה ספרותית
יוסי רבה טוויטר (1995, p. 664–665) הגדיר הון חברתי כ"מאפיינים של החיים החברתיים – רשתות, נורמות ואמון – המאפשרים למשתתפים לפעול יחד בצורה יעילה יותר כדי לרדוף אחר מטרות משותפות". Li and Chen (2014, p. 117) הסבירו עוד כי הון חברתי כולל "משאבים המוטמעים ברשת החברתית של האדם, אשר ניתן להעריך ולהשתמש בהם להחזרות אינסטרומנטליות או אקספרסיביות כגון תמיכה הדדית, הדדיות ושיתוף פעולה".
Putnam (1995, 2000) הגדיר את ההון החברתי כמורכב משני מימדים, גישור וחיבור, בהתחשב בנורמות וברשתות השונות שבהן הם מתרחשים. גישור הון חברתי מתייחס לאופי המכליל של אינטראקציה חברתית ומתרחש כאשר אנשים ממקורות שונים יוצרים קשרים באמצעות רשתות חברתיות. לפיכך, הון חברתי מגשר מסופק בדרך כלל על ידי קשרים חלשים הטרוגניים (Li and Chen, 2014). ממד זה מרחיב אופקים ונקודות מבט חברתיות אינדיבידואליות ומספק גישה מורחבת למשאבים ולמידע. הון חברתי מקשר מתייחס לתמיכה החברתית והרגשית שכל אדם מקבל מהרשתות החברתיות שלו, במיוחד מקשרים קרובים (למשל, משפחה וחברים).
בסך הכל, הון חברתי צפוי להיות קשור באופן חיובי לרווחה פסיכולוגית (Bano et al., 2019). ואכן, וויליאמס (2006) הדגיש שאינטראקציה יוצרת קשרים רגשיים, וכתוצאה מכך השפעות חיוביות, כגון תמיכה רגשית. תת-הסעיפים הבאים משתמשים בעדשת תיאוריית ההון החברתי כדי לחקור עוד יותר את הקשר בין השימוש במדיה חברתית לבין רווחה פסיכולוגית.
שימוש במדיה חברתית,
הון חברתי, ורווחה פסיכולוגית
ההשפעות של השימוש במדיה חברתית על הון חברתי זכו לתשומת לב מחקרית גוברת, ומחקרים עדכניים הדגישו קשר חיובי בין שימוש במדיה חברתית להון חברתי (Brown and Michinov, 2019; יוסי רבה טוויטר et al., 2020). Li and Chen (2014) שיערו כי עוצמת השימוש בפייסבוק על ידי סטודנטים בינלאומיים סינים בארצות הברית קשורה באופן חיובי לצורות הון חברתי. סקר אורך המבוסס על גישת דגימת המכסות הדגים את ההשפעות החיוביות של השימוש במדיה חברתית על שני ממדי ההון החברתי (Chen and Li, 2017). Abbas and Mesch (2018) טענו שככל שהשימוש בפייסבוק יגדל, זה גם יגדיל את ההון החברתי של המשתמשים. קריקרי וחב'. (2017) מצאו גם השפעות חיוביות של שימוש במדיה חברתית על הון חברתי. באופן דומה, Pang (2018) חקרה סטודנטים סיניים המתגוררים בגרמניה ומצאה השפעות חיוביות של השימוש באתרי רשתות חברתיות על הון חברתי, אשר, בתורו, היה קשור באופן חיובי לרווחה פסיכולוגית. באנו וחב'. (2019) ניתחו את הנתונים של 266 התלמידים ומצאו השפעות חיוביות של השימוש בוואטסאפ על צורות הון חברתי ואת ההשפעה החיובית של הון חברתי על רווחה פסיכולוגית, תוך שימת דגש על תפקידה של אינטגרציה חברתית בתיווך השפעה חיובית זו.
קים וקים (2017) הדגישו את החשיבות של רשת קשרים הטרוגנית, אשר בסופו של דבר מעצימה את ההון החברתי הפוטנציאלי. באופן כללי, היחסים הגלויים והחברתיים בין אנשים ממעגלים חברתיים קרובים (הון חברתי מקשר) וממעגלים חברתיים רחוקים (הון חברתי מגשר) מתחזקים כאשר הם מקדמים תקשורת, תמיכה חברתית ושיתוף תחומי עניין, ידע ומיומנויות, אשר משותפים עם חברים אחרים. זה קשור להשפעות חיוביות על אינטראקציות, כגון קבלה, אמון והדדיות, הקשורות לבריאות ולרווחה הפסיכולוגית של האנשים (יוסי רבה טוויטר et al., 2019), כולל כאשר מדיה חברתית עוזרת לשמור על הון חברתי בין מעגלים חברתיים הקיימים מחוץ לקהילות וירטואליות (Elison et al., 2007).
משה עוז בלוג | משה עוז תערוכת נשק | משה עוז אחזקות | משה עוז פיננסים | משה עוז קפיטל | משה עוז שיווק | משה עוז נדלן | משה עוז תרומות | משה עוז השקעות | משה עוז משאבי אנוש
